לתפוס טאנינים ביקב שורק

אז אפתח את הפוסט ואומר שלא, לא טעיתי בדקדוק ולמי שלא הבין את הכותרת מובטח הסבר מלא בהמשך.
את החיבור שלי ליין ולאהבתו,  אני חייבת לאחי הגדול. בשנות נערותי המוקדמות הבחנתי בחדווה שלו ובעיקר בכבוד שהוא רחש  בכל פעם שהוציא מארון הבקבוקים איזה יין טוב שילווה את הארוחה. תמיד שאל מי רוצה ואני תמיד קפצתי מוכנה לנסות ולהידבק  באהבה הזו, להריח, לטעום, לחקות את התנועות (רק מאוחר יותר הבנתי את משמעותן) ולהנות מהליווי המבטיח לארוחה טובה. עד היום אני לא מוותרת על יין טוב , בין אם זה בבית או במסעדה.  בארצות אירופה שתייה ובחירה של יין טוב היא דבר מובן מאליו וזול באופן יחסי. בכל סופר שכונתי בפריז או ברצלונה אפשר למצוא יינות טובים במחירים שאותנו הישראלים יצחיקו, או אולי יגרמו לנו לבכות, משום שכאן בארץ המיסוי והבירוקרטיה גורמים למחירי היינות להיות יקרים וללא הצדקה.
לצד יקבים גדולים ומסחריים קיימים עשרות רבות של יקבים קטנים, מה שמכונה "יקבי בוטיק" . באזור מטה יהודה למשל מתקיימים כ30 יקבים כאלו שמייצרים כמה אלפים בודדים של בקבוקים ומשווקים אותם באופן מצומצם. לגבי איכות היין של יקבי הבוטיק יש ויכוחים רבים. ישנם הטוענים כי היינות שיוצאים מאותם יקבים עדיין לא "מוכנים" או אפילו לא ראוייים לשתייה. ישנה קריאה חוזרת ונשנית למדינה להקים גוף שייפקח על הכנת היין ועל חוקי עשיית יין אבל ענייני אגו של יקבים גדולים ,לדעתם של רבים, הם אלו שמונעים מגוף כזה להיות מוקם.
הרבה אנשים שותים יין בלי להבין ביין וזה כמובן בסדר, שותים את מה שטעים וזה מספיק. הארץ שלנו צעירה עדיין ולא השתרשה בה תרבות יין של מאות שנים כמו שקיימת במדינות אירופה. יחד עם זאת ההתעניינות ביין, בהבדלים השונים ובאיכותו הולכת וגוברת בשנים האחרונות ואפשר לראות יותר ויותר אנשים שהולכים לארועי טעימות יין או ללימודים בנושא. אני מסכימה עם מי שטוענים שהקניית תרבות יין צריכה להתחיל בגובה העיניים ובהצעת יינות במחיר שמרבית הציבור מוכן לשלם. מי שייחשף לתרבות היין עשוי עם הזמן להעריך יינות מורכבים וטובים.
אז כמי שאוהבת יין וגם חוויות נסעתי לי לתפוס טאנין ביקב שורק (אוטוטו יגיע ההסבר על הטאנין הזה).

ניר שחם בפעולה (צילום: רונה)

יקב שורק שוכן בשפלת יהודה והוא מבין ראשוני יקבי הבוטיק בארץ(הוקם ב1994). את היקב ייסדה משפחת שחם והיום הבן ניר מנהל אותו ואת בית הספר שהקים ללימודי עולם היין ועשייתו. אם מדברים על כך שהקניית תרבות יין צריכה להיות בגובה העיניים אז זה המקום! ואם אין לך כרם ואין לך יקב ועדיין חשקה נפשך ללמוד את רזי ייצור היין , לטפח חלקת גפנים  עם ליווי והדרכה ואשכרה לייצר לעצמך 32 בקבוקים שלך לגמרי  בסוף התהליך,  אז זה המקום היחידי בארץ שאפשרי לעשות זאת ובכיף גדול. איך אני יודעת? בפעמים שביקרתי שם גם שמעתי הרצאה וגם השתתפתי במפגש  מעשי דיי מרגש משום שהוא היה השלב שלפני ביקבוק היין ובו מנסים המשתתפים לערבב את היין שלהם עם אחוזים מסויימים של יינות  אחרים (מה שנקרא "בלנד").

תהליך ה"בלנד" (צילום רונה)

ההרצאה ששמעתי היתה מפיו של ד"ר ארקדי פאפיאן שהוא יינן בכיר , מרצה ומורה לייננים ומלווה יקבים גדולים וקטנים כאחד. ההרצאה נגעה לשלבים מתקדמים של עשיית היין ובמבט חטוף על חברי הקבוצה ראיתי שאני בעצם האישה היחידה שיושבת בקהל. כששאלתי את ניר איך זה? הוא אמר שישנן נשים שנרשמות לקורס אבל הן מעטות מאד וחבל. התחום ניתפס עדיין כתחום גברי וגם כאשר הוא מאפשר בשמחה לבנות הזוג להצטרף למפגשים המעשיים ולהשתתף בחוויה או לשמוע הרצאות בנושא ,רובן מעדיפות לשבת בחוץ. במפגש המעשי שהשתתפתי בו כבר ראיתי לשמחתי שתי נשים שהגיעו לבדוק את היין שלהן ולעשות "בלנד" (זוכרים..עירבוב).

מגע יד אישה  בתהליך ה"בלנד" (צילום: רונה)

 בין טעימה ליריקה (האחרונה אכן שייכת לתחום הגברי אבל בטעימת יין היא בלתי נמנעת שכן טועמים הרבה פעמים מהרבה יינות) בוחרים בסופו של דבר את התמהיל שילך לביקבוק שהוא בעצם מילוי הבקבוק וחתימתו בפקק. השלב הזה הוא מרגש מאד , ממש הרגע לפני "הלידה",  וכשאת מסתכלת על המשתתפים את רואה את ההתלבטויות וההתרגשות.

יינות משתתפי הקורס (צילום :  רונה)

ביקב ישנם קורסים שונים, אני מתעדת להרשם לקורס עשיית יין שהוא קורס שנתי  תאורטי ומעשי. מלבד קורס זה ישנם עוד תוכניות לימוד שונות ומגוונות וכל הפרטים ניתן לקבל ב אתר היקב.  בני הזוג של המשתתפים או חבר/ה יכולים להצטרף לשיעורים המעשיים ללא תשלום נוסף וכך להפוך את החוויה למשותפת ומהנה. 
                 

כרם שורק (צילום מתוך האינטרנט)

לנשים שבינינו אני ממליצה לקרוא את הספר נשים ויין , סיפור אהבה שכתבה ענת לב- אדלר שהוא מדריך המיועד לנשים שאוהבות יין ושותות אותו, ולכאלו שעשו את צעדיהן הראשונים בעולם היין ורוצות ללמוד עוד על התהליך שעובר בין הכרם לחבית. הספר מתאר את ההיסטוריה של היין מנקודת מבט נשית ואת התרומה המתעצמת של נשים לעולם היין.




ועכשיו לסיום הבטחתי טאנין לא? אז הנה כמה הסברים על טאנין ו"חיות אחרות":
 טאנין (Tannin) הוא חומר שנמצא בקליפות של הענבים , בחרצנים ובשריגי הגפן והוא זה שאחראי לתחושת העפיצות בפה, לעקצוץ הזה שמרגישים . לכל זן ענבים יש רמות שונות של טאנין ולכן כל תרכובת של יין היא שונה מבחינת העפיצות שלה. 
בלנד (בעברית יין ממסך) הוא יין שמורכב מכמה זנים שונים של ענבים.
עפיצות  תחושת יובש, חספוס ועקצוץ בפה. רמת העפיצות קשורה לכמות הטאנינים שביין.
 וודי אלן אמר פעם :" העפיצות של היין הזה מזכירה לי את דודתי עליה השלום- גם בבדיחות שלה היה טעם של עץ".

חביות היין ביקב שורק (צילום:רונה)

על בקבוק המרלו 2008 של יקב שורק, כתב ניר שחם : " יינות מתיישנים דומים לזוגות: חלקם נועזים ושובבים בתחילת דרכם ובסופם עייפים וחלשים. ויש שעליות ומורדות יאפיינו את חייהם. אחרים הולכים ומתפתחים עם השנים ובבגרותם המאוחרת עדיין מראים עומק וחוכמת חיים"  
 אני מעדיפה את האחרונים ואיך אתם? 


שתו יין ותהנו!
שלכם רונה