נסיעה אחת מתוקה לפריס, ספר משגע וג'וק שנכנס לראש- מה שהביא אותי לפתוח בלוג

היי, אני רונית , פה ושם מכנים אותי גם רונה. לא התכוונתי לפתוח בלוג ואם חלפה המחשבה בראשי אז בראש ובראשונה חשבתי אולי לכתוב על חינוך, על החוויה המורכבת כל כך והעמוקה שלי כמחנכת מזה עשר שנים של בני נוער בגילאי 15-18.

  אבל זה לא קרה ופתאום אני מוצאת את עצמי רוצה לכתוב, לשתף ולעניין אתכם דווקא בתהליכי השינוי שעובר המטבח שלי, שלנו, כלומר שלי ושל גלעד אישי היקר ושל יותם בני הבכור האנין בדרכו וגם של נדב השובב. האמת שהמטבח עובר אצלנו שינוי כבר דיי הרבה זמן אבל נסיעה אחת של כמעט עשרה ימים לפריס וסיור מתוק מתוק (שעוד אקדיש לו פוסט בהזדמנות) שינו עמוק אצלי משהו בתפיסה בכל מה שקשור להתייחסות למזון, לבחירה שלו, לטעמים לריחות ולצבע.  מושג הטריות היה מבחינתי הגילוי הגדול. נשמע דרמתי ולא ברור אבל זו מילת המפתח שיכולה להגדיר את "האסימון שנפל". וגם ספר אחד שרציתי לקנות מזמן :" המטבח הבריא" של על השולחן. כאשר חזרתי, רצתי לרכוש אותו ומאז הג'וק לא יוצא.

    אני אולי לא ג'ולי ובטח לא ג'וליה אבל אישי המקסים נתן לי רעיון (כמובן שמתחבא שם אינטרס אישי שלו) והחלטתי ללכת על זה. אני לא מפסיקה לדפדף ולקרוא בספר, וגם יצאו לי כמה דברים לא רעים משם. אז האיש היקר שלי הציע שבכל שבוע אכין מתכון לפי סדר המתכונים..חשבתי והרחבתי את הרעיון: בכל שבוע אכין לפי סדר המתכונים, מתכון מכל קטגוריה (זה גם עושה סדר בראש ופותר דילמות של "מה אני אבשל?"). השבוע התחלתי ליישם, הצטיידתי במצרכים (התחלנו גם לקנות ירקות ישר מהמגדל , אז זה בכלל כיף) ויריית הפתיחה היתה היום מנה של ספגטי ברוטב אגוזים, לימון וצ'ילי. חגיגה של טריות טעמים וצבעים. 


   לא, אל תדאגו אני לא הולכת לדווח לכם על כל מתכון או על תהליך ההכנה, לא על זה יהיה הבלוג. גם  אין לי כוונה לכתוב בלוג של מתכונים (טוב, אולי פה ושם מתכון של איזו מנה טעימה שגם הצטלמה טוב) . אני גם לא מתכוונת לערוך פרוייקט מדווח סטייל ג'ולי מהסרט היפה "ג'ולי וג'וליה".  לא מתיימרת ולא רוצה להתחיל בחקירה מעמיקה של מה נחשב בריא ומה לא (לא יותר מדיי בכל אופן) קיימים אין ספור מאמרים בנושא.  מה שאני כן רוצה זה לעשות מסע כתוב ומצולם אל עבר המטבח הבריא, אל הטריות, הצבעים, הניחוחות והטעמים. אל השווקים והחנויות שמציעים לנו איכות וטריות (וכמה שפחות פלצנות) אל אנשים שאוהבים את הטרי המקומי, אל אלו שמבשלים אבל לא רק. אל המטבח הבריא והטרי גם מהעולם שמחוץ לארצנו הקטנטונת. אל אלו שמבינים ואלו שמנסים להבין כמוני. אבל בעיקר בעיקר אל עבר ההנאה שבלהסתכל, להריח, לגעת ובסוף גם לטעום.

אשמח אם תצטרפו אליי למסע

 שיהיה בהצלחה

שלכם

רונה

עלים לסלט מכל הסוגים ןכל הצבעים. שוק  Maubert  פריס 2012

זר צנוניות רענן. שוק  Maubert  פריס 2012